אבחון טרום השרשתי (PGD) – פתרון מוחלט לבחירת מין הילוד ? או אשליה מתוקה הטומנת בחובה מהמורות וסיכונים רבים ?

בעקבות כתבתו של רן רזניק "שלמו 100 אלף ש"ח ובחרו את מין הילוד", כתבתם של אריק בנדר ותומר ולמר בעיתון מעריב  "הקרב על מין היילוד", וכתבתה של מיטל יסעור בית-אור ב- YNET- "בחירת מין היילוד באישור המדינה"  ב 25/5/10 – ובעקבות הדיון בנושא שנערך באותו היום בכנסת , יש מקום לחדד ולהבהיר מספר נקודות שאינן נהירות לציבור הרחב.

כל הכתבות והדיון בכנסת נסבו על בחירת מין הילוד בטכנולוגיה חדישה הקרויה : אבחון טרום השרשתי – PGD

PRE IMPLANTATION GENETIC DIAGNOSIS   או  PRE GESTATIONAL DIAGNOSIS . באמצעותה ניתן היום לדעת את מין העובר עוד לפני השרשתו ברחם.

לכאורה פתרון אולטימטיבי לבחירת מין הילוד – האמנם ? מהן הסכנות והסיבוכים שבדרך ?

מהו תהליך האיבחון הטרום השרשתי (PGD) ובמה הוא כרוך?

PGD אפשרי לבצוע בעוברים בני מספר ימים אותם ניתן לקבל אך ורק באמצעות הפריה חוץ גופית.

תהליך ההפריה החוץ גופית מתחיל בהשראת ביוץ ע"י הזרקת תכשירים הורמונליים וביצוע בדיקות דם ובדיקות אולטראסאוד מידי יום, על מנת לעקוב אחר התפתחות הזקיקים השחלתיים,במטרה לקבוע את מועד הביוץ המדוייק. ביום המיועד מוזרקת לאישה זריקה הגורמת להתבגרותן הסופית של הביציות לקראת הביוץ. כיממה לאחר מכן עוברת האישה הרדמה כללית. במהלכה מחדירים דרך הנרתיק לחלל הבטן  מחט ארוכה באמצעותה דוקרים את הזקיקים ושואבים את הביציות – משתי השחלות. כל ביצית נשאבת למבחנה נפרדת המועברת למעבדה סמוכה ומופרית ע"י הזרע הניתן מבעוד מועד. מתקבל עובר המתחיל לגדול באמצעות חלוקת תאיו.

מהו תהליך ה – PGD  ?

באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ביותר ניתן ליטול תא בודד מהעובר בן מספר הימים ,לזהות את כרומוזומי המין שלו ולדעת האם הינו ממין זכר או ממין נקבה. עובר מהמין הרצוי יוחזר לרחם. בהשתרשותו יתפתח עובר מהמין אותו אנו רוצים.

מהם הסיבוכים הקשורים לכל התהליך כולו ?

לא לחינם מקשה הועדה את קבלת האישורים לביצוע PGD לבחירת מין הילוד, שכן מעבר לכל ההיבטים האתיים המוסריים והחברתיים בהם לא נדון כעת, התהליך כולו רצוף בסיכונים לא מבוטלים לבריאותה של האישה ואף לחייה .

1. כל טיפולי הפיריון ההורמונליים – ובכלל זה טיפולי השראת הביוץ אותם עוברת האישה במסגרת תהליך ההפריה החוץ גופית לביצוע ה – PGD , מעלים במידה מסויימת את הסיכון לחלות בסרטן שד.
2. בהשפעת הטיפולים ההורמונליים עלול להתפתח מצב הנקרא "ריגוש יתר "בו עלולים להצטבר נוזלים בחללים שונים בגוף כגון חלל הבטן, דופן הריאות ודופן הלב ולהפריע לתפקוד אברים אלו. הדם עלול להפוך "סמיך"יותר ועלולות להיווצר סתימות במערכת כלי הדם. בדרגתו החמורה "ריגוש יתר" הינו מצב מסוכן ביותר אותו חייבים לזהות ובו חייבים לטפל באופן מיידי במסגרת אישפוז בביה"ח.
3. שחלות העוברות "ריגוש יתר" עלולות לפתח בתוכן עשרות זקיקים כך שכל שחלה עלולה להפוך למעין "אשכול זקיקים" ענק בחלל הבטן. לשחלה כזו קיימת נטיה להסתובב על עצמה ולגרום לכלי הדם המגיעים והיוצאים ממנה (הנמצאים במעין "שרוול" המגיע לשחלה) להסתובב על עצמם ולהחסם. מצב זה נקרא "תסביב" או "שיזור" והוא מצב חירום המחייב ניתוח מיידי לצורך שחרור כלי הדם , אחרת תעבור השחלה נמק ותאבד.
4. ההרדמה הכללית אותה עוברת האישה לצורך ביצוע שאיבת הביציות הינה הרדמה כללית לכל דבר על כל הסיכונים הכרוכים בה.
5. שאיבת הביציות מבוצעת באמצעות מחט ארוכה המוחדרת לחלל הבטן דרך הנרתיק . באמצעות אולטראסאונד מכוונת המחט אל זקיקי השחלה וכל זקיק נשאב בנפרד.למרות העובדה כי הפעולה מבוצעת תוך בקרה אולטראסונית , קיימת אפשרות לפגיעה בכלי דם וגרימת דימום ניכר לחלל הבטן. ארוע כזה מחייב ניתוח מיידי, פתיחת הבטן ועצירת הדימום .
6. לאחר הפריית הביציות במעבדה – מבוצע תהליך ה -PGD . תא אחד מתאי העובר הצעיר בן ה – 6-8 נשלף ועליו מבוצעת טכנולוגית ה – PGD באמצעותה ניתן לזהות את כרומוסום המין של אותו תא , דהיינו את מין העובר ממנו נשלף התא הבודד. עדיין לא ניתן לקבוע בודאות מוחלטת כי הוצאת תא מתוך עובר בן 6-8 תאים אינה גורמת לנזק עתידי באותו עובר. יתר על כן התהליך מורכב ועדין במיוחד, מחייב מיומנות רבה של המבצע ובהחלט עלולות להגרם תקלות כגון תקלות טכניות היכולות לפגוע בעובר ולגרום לו נזק .
7. עם קבלת העוברים הרצויים, מוחזרים 2-3 מהם לרחם. החזרתם מבוצעת ע"י הזרקתם באמצעות צינורית דקה לחלל הרחם בתקווה כי אחד מהם ישתרש ויתפתח לעובר בריא בחלל הרחם. לעיתים "בורח" אחד העוברים, משתרש דווקא בחצוצרה ומתפתח להריון חוץ רחמי. הריון חוץ רחמי אינו יכול להתפתח בתוכה ומסכן באופן משמעותי את חיי האישה. בהגיעו לגודל מסויים תקרע החצוצרה ויגרם דימום מסיבי עד כדי סכנת חיים. לפיכך חובה לחפש ולחשוד באפשרות זו גם אם מזהים הריון תוך רחמי תקין שכן קים מצב נדיר בו ישתרשו 2 עוברים שהוחזרו, האחד בחלל הרחם והשני מחוצה לו.
8. קיימת אפשרות כי כל העוברים שהוחזרו ישתרשו בחלל הרחם ויתקבל הריון מרובה עוברים. הריון כזה טומן בחובו סכנות לא מבוטלות.
9. גם אם הושג הריון תוך רחמי אין הדבר מבטיח לידה. אחוז ההפלות הינו לפחות כמו בהריון רגיל ומגיע לעשרות אחוזים – כך שתהליך ה PGD  אינו מבטיח הריון ולידה תקינים .
10. גם לאחר ביצוע כל התהליך הארוך המייגע והמסוכן של ההפריה החוץ גופית ותהליך ה PGD איש אינו יכול להבטיח כי יתקבלו כלל עוברים. בהחלט קיים מצב בו תשאבנה ביציות ולמרות התהליך לא תעבורנה הפריה ולא יתקבלו כלל עוברים. גם אם התקבלו עוברים בריאים – מי מבטיח כי יתקבלו עוברים מהמין אותו רוצים בני הזוג ? לאחרונה דווח על מקרה בו בוצע PGD מסיבות רפואיות עקב נשאות למחלה גנטית אצל שני בני הזוג במטרה להחזיר עובר שאינו נשא. התקבלו 2 נקבות ו-3 זכרים וכולם נמצאו נשאים של המחלה !! כך בהחלט קיימת אפשרות לעבור את כל התהליך ובסופו לקבל עוברים רק מהמין אותו יש כבר לבני הזוג … !!!

אם כן האם PGD הוא הפתרון המוחלט לבחירת מין הילוד ?
או אשליה מתוקה הטומנת בחובה מהמורות וסיכונים לא מבוטלים ?

Filed under: כללי

השאר תגובה